ניוזלטר
ידיעון שבועי, שבת פרשת האזינו, י"ב תשרי תשפ"ג 7.10.22
ניוזלטר2
ושמחת בחגך
חג הסוכות מכונה בסידור התפילה: "זמן שמחתנו". אכן חג הסוכות מזמן אירועים שמהותם בשמחה, למן שמחת בית השואבה ועד לשמחת תורה אך יש בו גם ציווי מפורש לשמוח.
הרב שטיינזלץ תוהה על היכולת לשמוח על-פי לוח השנה ומרחיב את תמיהתו לרצף אירועים בעלי אופי רגשי המצויים בלוח השנה העברי: מימי אלול והימים הנוראים שנועדו להתבוננות רצינית, דרך ימי שמחה וכלה בימי אבל ממש, בשלושת השבועות. אנו מצווים לכוון ואף לייצר את רגשותינו בהתאם למועדים הקבועים בתזמון מדויק בלוח השנה.
מעניינת קביעתו של הרב שטיינזלץ כי היכולת להתבונן, לשמוח או להתאבל על-פי לוח שנה הוא חלק מהותי מעולם ההוויה הדתי. אנו רגילים לחשוב כי שמחה, אהבה, השראה, אמונה, אבל והתבוננות, קשורים בתחושות הלב הנקודתיות ובהתפרצויות ספונטניות. העולם היהודי מציע תפיסה המשתיתה את קשת החוויות האמורות על אימון ותרגול. יש כאן אמירה כי ניתן ורצוי להתאמן על קשת התחושות וכי יש חשיבות בתרגולן באופן מחזורי בהתאם ללוח השנה. אין בכך כדי לשלול את מקומה של הספונטניות והחוויה המתפרצת בחייו של האדם, אלא שאין האדם משתית את קיומו באופן בלעדי עליהן.
תפיסת האימון קונה לה מקום משמעותי בעשייתנו החינוכית. אנו מאמינות כי פעולות שונות ועשיה סביב לוח השנה, אכן יש בהם כדי לאמן אותנו ולייצר בתוכנו קשת תחושות הבונות בתוכנות קומות רוחניות, ערכיות וחשוב לא פחות רגשיות – אישיות.
אנחנו נפרדות מן הימים עמוסי חוויות רוחניות והתרוממות רוח. נשוב בע"ה לאחר הסוכות לימי השגרה המבורכים, ימים בהם נתרגל ונתאמן על הגדול, החשוב והנצרך ביום-יום.
חג שמח,
חנה עסיס
Powered by ActiveTrail