"יאירו שבעת הנרות", שומע אני שיהו דולקים לעולם? תלמוד לומר: "מערב עד בוקר". אי מערב עד בוקר, יכול יכבם? תלמוד לומר: "לפני ה' תמיד". הא כיצד? "יאירו שבעת הנרות" – "מערב עד בוקר". "לפני ה' תמיד" – שיהיה נר מערבי תדיר, שממנו מדליק את המנורה בין הערבים" (ספרי במדבר פרשת בהעלותך נט)
מנורת המשכן, הפותחת את פרשת בהעלתך, מגלמת בתוכה שתי תנועות הפוכות - את הקבוע ואת המתחדש. הנרות המתחדשים והנדלקים שוב ושוב מידי יום ונר התמיד הקבוע, הדולק תדיר.
האש, מבטאת אנרגיה ומסמלת את כח החיות. כאשר אנו מתבוננים בכוחות החיים הקיימים בנו, או אלו שהיינו רוצים לפתח או לאמן, אנו מוצאים שכמו במנורה, עלינו להסתמך גם על הקבוע וגם על המתחדש.
כבני אדם פועלים ויוצרים אנו מחזיקים בתוכנו את אותם שני הכוחות. כוחות החיים שלנו מתבטאים ביכולת שלנו ללמוד, להתקדם, להשפיע טוב, להתחדש - להיות בתנועה. יחד עם זאת, מה שמאפשר את אותה הנביעה של כוחות החיים, הם יסודות פנימיים, עמוקים, בהירים וקבועים.
ביום רביעי תלמידות מגמת אומנות בשכבת יב פתחו את תערוכת עבודות הגמר שלהן לקהל. זכינו לקחת חלק בשיח גלריה מרגש ואינטלגנטי. הבנות שיתפו בתהליכי העומק שעברו עד להצגת התוצר המוגמר. נחשפנו לעבודות שעסקו בשורשים המשפחתיים, בניסיון להבין איך מייצרים הקשבה ושיח, איך מתאמנים על היכולת לשהות במקום וברגע, בבניין הביטחון הפנימי שלנו, בחיבור למקצב הריקוד והחיים ועוד ועוד. ברגישות ובהירות שיתפו אותנו הבנות במסען על התנועה שבו ועל חיפוש הנקודה הפנימית המאירה - מסע שיש בו נר תמיד ונר הדולק מידי יום.
שבת שלום
חנה עסיס