"ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים" (ל"ט, ט')
מה קורה ליוסף באותם הרגעים בהם הוא עומד מול אשת פוטיפר?
הגמרא משלימה עבורנו את אותם "שטחים עוורים" וחושפת משהו מהלך נפשו באותם רגעים דרמטיים: "באותה שעה באה דמות דיוקנו של אביו ונראתה בחלון. אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שייכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שיימחה שמך מביניהם? (סוטה ל"ו עב) והירושלמי מוסיף: "ואף איקונין של רחל אמו ראה" (הוריות, ב', ה')
יוסף מתבונן מבעד לחלון ושם רואה דמות דיוקנם של יעקב אביו ורחל אמו.
חנן פורת בפירושו לספר בראשית, עומד על המסר החינוכי הכפול העולה מתיאור הגמרא:
אחד הכלים החשובים להתמודדות עם קושי ואתגר הוא ההתבוננות מבעד לחלון - התבוננות קדימה. הפרספקטיבה מזכירה לנו שיש מחר, אפשר להתחיל מחדש. הקושי של היום ירשם כנקודה בהיסטוריה האישית שלנו, אבל הוא לא כל הוויתנו.
בהתבוננות קדימה יש גם חיבור למטרות וליעדים שלנו. החיבור לתמונה הגדולה יש בו כדי לתת כח להתמודדות עם המכשול העכשווי.
המסר החינוכי הנוסף העולה מדברי הגמרא נכתב עבורנו הורים ומחכים. ברגע האמת, כאשר אנחנו נדרשים לבחור, אחד הכלים המשמעותיים העומדים לצידנו הוא דיוקן הדמויות המשמעותיות בחיינו.
הורים, מחנכים, מדריכים, בעצם היותם, בעצם התנהלותם כמודל ראוי לחיקוי יכולים להפוך משמעותיים ואף קריטיים למתמודד בשעת התמודדות, בצומת בחירה ובעת ניסיון.
הגמרא וחנן פורת בעקבותיה, האירו בפנינו כלים מ"סל החוסן" בהם אנו עסוקות מאוד בתקופה האחרונה במסגרת המפגשים של התלמידות עם אלחי וצורי דהאן: פרספקטיבה, משמעות ודמויות מלוות.
שבת שלום,
חנה עסיס