ניוזלטר
ידיעון שבועי, שבת פרשת שלח-לך, י"ח סיון תשפ"ב 17.6.22
ניוזלטר2
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת" (ט"ו, כ"ז)

הרב עילאי עפרן מציג את הדיון בגמרא ביומא אודות הווידוי הנאמר על-ידי הכהן ביום הכיפורים.
ר' מאיר מציג את הניסוח: "עוויתי, פשעתי, חטאתי", ואילו לדעת חכמים הניסוח הוא: "חטאתי, פשעתי, עוויתי...".
ההבחנה בין הניסוחים קשורה בהגדרות החטא. העוון והפשע מתייחסים לעבירות הנעשות בזדון, החטא הוא שגגה.
חכמים מנסחים ויידוי הדרגתי מן הקל אל הכבד – מן החטא את העוון.
ואומר הרב עילאי, כי גם ר' מאיר בניסוח שלו מכוון לדירוג מן הקל את הכבד, כאשר לשיטת ר' מאיר החטא בשגגה הוא החמור ביותר.
הרב עופרן ממשיך בדרכו הפסיכולוגית-חינוכית ומסביר כי אנו נוטים לחשוב כי ההיפך מן האהבה היא השנאה, אך למען האמת יש לשים לב כי ההיפך מן האהבה היא האדישות. נער או נערה הכועסים על הוריהם ומאתגרים אותם בבחירותיהם ומנהלים מולם שיח של מרד והתרסה, מעידים על החיבור להוריהם כנראה לא פחות מאלו המרצים את הוריהם והולכים בפשטות בדרכם. אלו ואלו מחוברים להוריהם.
אנו חוששים מן האדישים. מאלו שאינם מנהלים כל שיח עם הוריהם, אדישים לרצון הוריהם, בוחרים את בחירותיהם מבלי שעמדת הוריהם נוגעת להם או בהם. הנתק מטריד והוא מעורר את החשש האמיתי.
החוטא בזדון מודע לחטא מול רבש"ע ומתמודד עם משמעויותיו. החשש הוא מחטאים הנובעים מחוסר המודעות, מן המצב בו החטא הוא חלק מן השגרה שאין בה תשומת לב, מהנתק למעשה מהקב"ה. זהו לשיטת ר' מאיר החטא החמור יותר כי יש בו ריחוק וחשש אמיתי לאפשרות המשך הקשר ולכן הוא מנסח ווידוי המגדיר את השגגה כחמורה יותר.

בימים אלו, הימים האחרונים של שנת הלימודים, אנו מבקשות לחדד את חשיבות התקשורת במהלך הקיץ של תלמידותינו עם עולם המבוגרים. אנחנו מדברות על כך בכיתות וחשוב לנו כי השיח ימשיך גם בבית. חשוב מאוד כי לקראת היציאה לחופשה הארוכה, כל אחת תגדיר לעצמה מבוגר משמעותי שהיא רואה בו כתובת להתייעצות בשגרה וגם במקרים דחופים, שאנו מקוות כי לא ניתקל בהם. המבוגר להתייעצות יכול להיות ההורה, אח או אחות בוגרים, מדריך או מדריכה שסומכים עליהם, מחנכת, יועצת, מורה ועוד.
השמירה על הקשר וההתכווננות לשיח קבוע, חשובים לביטחון הרגשי ולהתנהלות הערכית בטווח המיידי ובעיקר בטווח הארוך.

גיליון סיום השנה של נקודת חיבור מוקדש לצוות אור תורה, העמל על מלאכת החינוך בכלל ועל בניית השיח והתקשורת עם עולם המבוגרים בפרט. אנו מבקשות להודות לכולכם על עוד שנה של עשייה משמעותית, במסירות, באהבה ומתוך אמונה גדולה בזכות ובחובה שנפלה לידינו לתרום להצמחת הדור הבא.

שבת שלום,
חנה עסיס


ראשונים נבקש לתת את הבמה לנציגות ועד הורים שביקשה להודות לצוות על שנת הלימודים החולפת.

זמן להגיד תודה.
סוף שנה הוא זמן מצויין להגיד תודה לצוות המעולה של בית הספר שלנו.
למנהלות חנה עסיס ויעל טוויל, לכל המחנכות והמורות, לצוות המנהלי, למזכירות לאב הבית וליועצות.
אנו ההורים רואים את העמל שמשקיעות המורות בבנותינו, מכירים ומוקירים.
את מה שאנו רואים, היטיב לתאר יהורם טהר לב בקטע המצורף כאן.

המורה  / יורם טהר לב
אם אתה מרגיש כי אינך עובד רק לפרנסתך אלא גם נושא שליחות
ובתוך חברה המעריכה את הכמות אתה עדיין לוחם על האיכות
אם אתה מאמין שאתה מעצב את הישראלי של הדור הבא
ונכון להשקיע בכך את כל מאודך ואת כל כישוריך
אם אתה יושב ובודק בחינות בערבים על חשבון השעות של ילדיך
אם כמה פעמים ביום אתה נזרק מקוטב ההתלהבות לקוטב הייאוש
אם נתקפת לא פעם ולא פעמיים בהלם התלוש
...
אם אתה מקדיש ביודעין את חייך לבני נוער בגיל הכי פרובלמאטי
ומנסה להלך על הגבול הדק שבין כבוד המורה לבין החופש הדמוקרטי
אם אתה אוהב את תלמידיך, למרות שלפעמים עולים ביניכם הטונים,
אם יש לך היכולת לראותם כמו שהם, מעבר להשפעת ההורמונים,
אם אתה בעת ובעונה אחת מחנך, פסיכולוג, כומר וידוי וארטיסט
כותל דמעות, איש סוד, שופט, יועצת וסטנדאפיסט,
אם ידעת לזהות את הרגעים בהם הכל עובד הפוך על הפוך
רגעים בהם החיוך הוא החינוך
אם עמדת אובד עצות מול שיטפון האינפורמציה המשתנה מדי רגע
...
אם אינך חושש, כשצריך, לעמוד בעיניים דומעות מול תלמידיך,
אם פתאום פנה אליך מישהו ברחוב ואמר "זה המורה שלי", בפשטות,
ולרגע הרגשת שמבטו שווה יותר משלושה גמולי השתלמות,
אם אתה מרגיש שאתה מלמד ומחנך, אך מעל הכל מדריך והורה
כי אז ידידי, ראוי אתה להיקרא
המורה.

תודה מקרב לב על השליחות שלקחתם על עצמם, על המקצועיות, האחריות והאהבה.
תודה על כך שאתם בונים קומות באישיותן של בנותינו, מהווים דוגמא אישית, מגדלים, מעצימים ולעיתים עומדים חשופים.
תודה על האותנטיות.
תודה על כך שאתם המורים של בנותינו.
תודה על מי שהנכם.
הורי בנות מדרשת אור תורה.
 
Powered by ActiveTrail