אתמול, ביום ירושלים חתמנו בחגיגיות מרגשת בביה"ס ומחוצה לו, את התקופה המיוחדת בה התלווינו למסעו של עם ישראל בתקופות השיא והשבר - מפסח ועד יום ירושלים.
אין כמו מילותיו של הרב קוק כדי לסכם ימים אלו וליצוק תקווה ונחמה לתוך תקופת " ימי התשועה".
"ששואלים במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה". (הראי"ה, שמונה קבצים, קובץ ז, רא)
הרב קוק מפגיש אותנו כאן עם תובנה גדולה ואופטימית. מימוש החזון קשור ביכולת לחלום וביכולת לפעול לקידומו. עם ישראל זוכה לחיות את הגאולה כיוון שהוא עסוק בה ללא הרף.
המימוש של חלומותינו מתחיל ביכולת שלנו לדמיין את שאנו רוצים וממשיך בעיסוק, בפעולות להגשמת החלום.
מה שנכון במישור הלאומי, נכון גם בהקשר הפרטי.
כמחנכות והורים אחת המשימות המרכזיות שלנו היא לעודד את בנותינו – תלמידותינו לרצות, לחלום לדמיין ולעשות. החלום והפעולה למענו דורשים מאיתנו פעמים רבות, לא רק יכולת התבוננות פנימית אלא גם אומץ להכיר ולומר בקול את שאנו שואפות אליו. פעמים רבות שאנו נוטות לחשוב שהנסיבות והתנאים, הם אלו המנבאים את מידת הצלחתנו והשגת היעדים השונים. אך הניסיון מלמד לא פעם, שהחתירה לחלום, ציור תמונת החזון, היא המאפשרת לו להתממש. פעמים רבות מה שמבדיל בין הצלחה לעמידה במקום זו בדיוק התעוזה שלנו לחלום ולעשות למען מימוש החלום. ותוך שאנו עושות זאת - "וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה".
שבת שלום,
חנה עסיס