ניוזלטר
ידיעון שבועי, פרשת בהעלותך, טו סיון, 21.6.24 
ניוזלטר2
מַרְגִּישׁ לֹא אֲמִתִּי, מְשֻׁגָּע.
הָאֱנוֹשִׁיּוּת כְּאִלּוּ נֶאֶבְדָה, אִבְּדָה צוּרָה.
מְבִינָה מָה חָשׁוּב וּמַשְׁמָעוּתִי,
מַרְגִּישָׁה שֶׁיֵּשׁ לִי חִבּוּר לְמַשֶּׁהוּ עָמֹק,
הִיסְטוֹרִי, לְאֻמִּי.
פִּתְאוֹם אֲנִי מַעֲרִיכָה כָּל רֶגַע וְכָל דָּבָר
פָּשׁוּט.
 
השיר, פרי עטה של תלמידת השמינית ממגמת ספרות, פורסם בחוברת האחרונה של "שירת הדרך", בה מתפרסמים מידי שנה שיריהן של בנות המגמה.
מילות השיר מבטאות בתמציתיות וברגישות את השנה החולפת, את מה שחשנו כאן בביה"ס, וכנראה מה שחשים רבים רבים השנה.
בבקרים לא מעטים הגענו, נכנסנו לכיתות וחשנו ש "לֹא אֲמִתִּי, מְשֻׁגָּע". הרבה מן הברור מאליו "כאילו אבד, איבד צורה".
ויחד עם זאת, התעקשנו ואנו תקווה כי הצלחנו לפחות במידה, לקיים כאן שיח של גבורה. פתאום במילים מעטות, גם לפני השיחות המעמיקות, והמערכים המושקעים, הבנו "מָה חָשׁוּב וּמַשְׁמָעוּתִי... והרגשנו שֶׁיֵּשׁ לִי חִבּוּר לְמַשֶּׁהוּ עָמֹק הִיסְטוֹרִי, לְאֻמִּי".
התכנסנו לעיתים תכופות מהרגיל, התפללנו יחד על עם ישראל ועל עצמנו. למדנו יחד על חוסן והתמודדות בשעות משבר, עסקנו בכוחות האמונה הגדלים והצפים בנו דווקא בעיתות שכאלו.
שוחחנו, התפללנו ועשינו.
תלמידות התיכון יצאו במשך תקופה ארוכה, מידי שבוע לסייע לחקלאים. תלמידות החטיבה התנדבו מידי שבוע עם משפחות המפונים, הלוחמים ועוד. המשכנו גם לעסוק בנושאים שבשגרה: דימוי גוף, מצבי סיכון, זוגיות ומשפחה, גיל ההתבגרות, שליחות, הכנה לחופש הגדול ועוד.
ובין לבין וכשהתאפשר מעט לנשום למדנו גם ש -
"פִּתְאוֹם אֲנִי מַעֲרִיכָה כָּל רֶגַע וְכָל דָּבָר
פָּשׁוּט".
 
גיליון סיום השנה מוקדש לגיבורות שבעורף – צוות ותלמידות.
לצוות – מורים, מחנכות, יועצות, אנשי הנהלה ומנהלה, שבחלקו הגדול התמודד מבית, עם האיש המגויס, האחים והבנים המגויסים ולא ויתר. לצוות שחשק שיניים והמשיך והגיע מידי בוקר והקרין טוב על הסובב בלמידה, בעשייה, בקשר האישי ובתהליכים החינוכיים.
לתלמידות היקרות – שלא ויתרו לעצמן ונאבקו על השיגרה. חלקן הגדול התמודדו עם דאגה גדולה לאבא ואחים, לקחו אחריות ומילאו תפקידים חדשים בבית לצד ההתמודדות עם היום-יום בביה"ס.
לתלמידות הגיבורות מקרית שמונה שהצטרפו אלינו השנה – יודעות עד כמה אתן נאבקות מאז שמחת תורה, על הבית והיום-יום. מבינות עד כמה לא פשוט להיעקר באמצע החיים ובין השאר "לנחות" לבי"ס חדש. גאות בעמידתכן היום-יומית ושאבנו ממנה כח. מקווה שהצלחנו להיות לכן ולו במקצת, לבית שני.
ולאלו בתוכנו, מבין הצוות והתלמידות, שאיבדו השנה את יקיריהן אנו שולחות מכאן שוב חיבוק לכן ולמשפחותיכן, ונוכחות פשוטה בעבורכם במה שניתן.
 
תודה מיוחדת לתמר סגל, עורכת גיליון "נקודת חיבור". יישר כח על הובלה ועריכה של גיליון מיוחד זה לסיומה של השנה.
 
אנו מסיימות שנה ויוצאות לקיץ בתחושת נעלם גדול. נמשיך ונהיה כאן זמינות לכל צורך, שאלה או התייעצות.
בתפילה לשובם לשלום של כל חיילי צה"ל בחזיתות השונות, לשובם המהיר בבריאות הגוף והנפש של החטופים ולרפואת הפצועים.
 
שבת שלום
חנה עסיס