"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם" (כח, יא)
רש"י מפרש על הפסוק: " ורבותינו פירשו לשון תפלה … ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ".
השפת אמת מאיר את החיבור שהעמיד רש"י בין התפילה לקפיצת הדרך: "אך בודאי כפי רצון האדם יכול לעורר קדושת השי"ת בכל מקום. וזהו שכותב רש"י: נעקר הר המוריה ובא לכאן פירוש: כיון שהיה ליעקב רצון גדול לבוא להר המוריה. אף כי מקום הזה היה מרוחק מאוד קפץ הר המוריה כאן. וזהו עצמו פירוש תפלת ערבית כי בודאי בעת חושך אין מקום להתגלות האור, רק ע"י רצון האדם, שלא בהדרגה, מתעורר הארה שלא עפ"י דרך הטבע. כי הכל תלוי ברצון האדם".
יעקב אבינו בכח תפילתו, שמבטא את כח הרצון, הביא את הר המוריה אליו. ה"שפת אמת" מלמד אותנו על יכולתו של האדם לקרב את החלום, להפוך את היעד אליו אנו שואפים למציאות שלנו בהווה. יש מצבים בהם ניתן לקרוא תיגר על חוקי הטבע ולממש את שאיפתנו באמצעות הרצון.
כדאי שים לב לדיוק של השפת האמת, המתאר את הדברים כנכונים דווקא לשעת החושך. יעקב התפלל תפילת ערבית ואז חלם...דווקא במציאות של חושך ההתגלות אינה מתרחשת בדרך הטבע הרגילה והופכת לתלויה ברצון האדם. דווקא בתקופות חושך ביכולתנו ליצר מציאות של קפיצת הדרך.
אני מוצאת את מילותיו של השפת אמת מנחמות באופן יוצא דופן בבוקר זה בו אנו מתבשרות על דחיית העסקה למחר, בימים אלו בהם מעמיקה בנו יותר ויותר ההבנה כי אנו מצופים לאורך רוח בדרך לישועה המלאה.
ובינתיים אנו הולכים ומגלים את הרצון העז שבתוכנו דרך לוחמינו הגיבורים והמופלאים, דרך העורף שאינו נח, עסוק ומחפש ללא הרף איך להיטיב ואיך להוסיף אור ודרך האמונה הגדולה ההולכת ומתגלה ונשמעת בעוד ועוד מקומות והקשרים.
כמדי שבוע גם בשבוע החולף המשיכו תלמידות התיכון בהתנדבות חקלאית ותלמידות החטיבה בהתנדבות בתוך ביה"ס. ביום ראשון נצא גם אנו צוות אור תורה להתנדבות חקלאית בבית עוזיאל שליד רמלה.
ולכל תלמידותינו חניכות ומדריכות בתנועת הנוער בני-עקיבא, הערכתנו הגדולה לפעלכן בסניפים השונים
יד אחים לכן שלוחה
עלה נעלה
חנה עסיס