ראש השנה לאילנות נקבע, בניגוד למתבקש, בעיצומם של ימות החורף בהם העצים ברובם עומדים עירומים ושעות החושך ארוכות משעות האור. רבי ישראל, המגיד מקוזניץ, כינה את חודש טבת ומחציתו של שבט "חשכות ומוחין דקטנות", אולם בסיומם אמר, באים "ימים מאירים ובהירים". רבי ישראל מצ'ורטקוב מקביל בין התעוררות הטבע בט"ו בשבט לגאולת ישראל:
"יומא דפגרא זה בא להורות התחזקות ותקווה לישראל - כי אנחנו בגלות זה כשני אלפים שנה, ואנו סובלים רדיפות מכל צד, והנני בתכלית השפלות עד שכמעט אפסה כל תקווה הלילה - אבל ישראל הם למעלה מן כטבע, וגם בשעה שלכאורה אפסה כל תקווה ותוחלת, אז הקב"ה מושיע אותם שלא כבדרך הטבע".
תולדות ישראל נדמים לעיתים תכופות לעץ העומד ערום וקפוא בחורף. סופות מטלטלות המאיימות לעקור את העם היהודי מן השורש. שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו - העם היהודי נאלץ להתמודד כמעט מדי דור עם איומים קיומיים. אולם, בדומה לט"ו בשבט, בעיצומם של ימי החורף, הולכת ומתפשטת החיות באילן היונק ממעמקי האדמה. למראית עין שולט החושך אך בו בזמן, העצים יונקים מן המים ומתמלאים בשרף. תהליכי החיות בעיצומו של החורף אמנם נסתרים מן העין, אך הם מתרחשים בעוצמה ופורצים בזמן המתאים. כך גם גאולתן של ישראל. בימי האפלה נרקם אור הגאולה. על פני השטח אולי בולטים יותר תחושות הדכדוך ואפילו היאוש, אולם השרף עולה כבר באילנות.
אנו מתפללים בימים אלו, בהם רב הנסתר מן הציבור במהלכי המלחמה בחזיתות השונות, כי אכן עולה השרף ומתפשטים המים באילן האומה, לקראת הפצעת הגאולה השלמה, הניצחון ושובם של החטופים וחיילי צה"ל כולם לשלום.
בימים אלו אנו נערכות לקראת סיומה של המחצית בעוד שבועיים. כי האדם עץ השדה - לא בכדי נמשל האדם לאילן. עיקר מהותו של האדם בצמיחה לאורך החיים וכהורים ומחנכים אנו יודעים כי חלקים חשובים מתהליכי הצמיחה מתרחשים במסתרים, ומגיעים למיצוי בפריחה מרגשת. לעיתים ההבשלה מהירה יותר ולעיתים זקוקה למעט יותר זמן. חלק מן הבנות הצליחו לעשות תהליכים משמעותיים בחודשים האחרונים למרות ובצל הנסיבות המאתגרות. חלקן יגיעו בע"ה לידי מיצוי משמעותי יותר במחצית הבאה.
שבת שלום
חנה עסיס