ניוזלטר
ידיעון שבועי, שבת פרשת לך לך, י חשון תשפ"ג 4.11.22
ניוזלטר2
"לך לך"

הרב יונתן זקס פותח את דבריו לפרשה בציטוט ממרק טווין: כשהייתי נער בן ארבע-עשרה, אבי היה נבער כל-כך שבקושי יכולתי לסבול אותו בקרבתי. אבל כשנעשיתי בן עשרים ואחת, נדהמתי לגלות כמה הזקן למד בשבע שנים..."
כולנו מכירים ומודעים לצורך הגדול בגיל ההתבגרות להגדיר את עצמנו בנפרד מהורינו. בעוד שהתינוק והילד הקטן רואים בהורים את העוגן לחיים והפחד הגדול ביותר עבורם הוא הנתק מן ההורים, הרי שבגיל ההתבגרות חותר המתבגר לנפרדות, לשונות ולייחודיות שלו. בגיל הינקות נוכחות ההורה היא המבססת את הביטחון והאמון של הילד בעולם. בגיל ההתבגרות חותר המתבגר לפלס את דרכו בכוחות עצמו. אך כמעט כל מתבגר נחשף מחדש כעבור שנים מעטות, לדמיון להוריו ונוכח לראות עד כמה הוריו ממשיכים להיות מהותיים באישיותו ובדרך חייו.
לכאורה, מצווה הקב"ה על אברהם את ציווי המתבגר – לך-לך מבית אביך. אברהם מצטווה לנתק עצמו ממורשתו, מבית גידולו ולצעוד בדרך חדשה לגמרי. איננו יודעים דבר על אברהם שלפני ה"לך-לך" והמדרש מנסה להשלים פער זה באמצעות סיפור הפסלים הבא להדגיש את מהפכנותו של אברהם.
אולם, עיון נוסף בפסוקים מחזיר אותנו לדבריו של מרק טווין.
גם כשאדם מתרחק מהוריו בשל בחירתו או בשל הנסיבות, הוא לא מתנתק לחלוטין. הוא מושך חוט מאישיותם ומעשיהם של הוריו. בסוף פרשת נח נכתב: "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם" (יא, לא). אברהם, מדגיש הרב זקס, נפרד מבית אביו זמן רב לאחר שנפרד מארצו וממולדתו. יתר על כן, נראה שאת המסע, את מסע הפרידה מארצו וממולדתו הוא עשה יחד עם אביו ולמען האמת נראה שבהובלת אביו ("ויקח תרח את אברהם..."). האם המסע החל ביוזמת תרח או שהוא התלווה לאחר ציוויו של הקב"ה לאברהם? לעניינינו פחות חשוב. חשובה לעניינו הנקודה כי אפילו במקום בו יש צורך אמיתי בנפרדות בין ההורה לילד, אפילו אז מסתבר כי הנפרדות פחות קיצונית ופחות דרמטית מהנראה במבט ראשון.
 
בשבוע האחרון פתחנו במהלך העוסק בנושא "חוסן" בשכבות ט-יב, בהובלת יועצות ביה"ס.
ברצף החיים כולנו מתמודדים עם אתגרים שונים, חלקם פשוטים יותר וחלקם תובעניים יותר.
היכולת להתמודד עם האתגרים אותם מזמנים לנו החיים קשורה לרוב בכלי החוסן הנמצאים באמתחתינו. מהלך ה"חוסן" יפגיש אותנו הן עם התמודדויות שונות האופייניות לשלבים שונים בחיינו והן עם ארגז כלים שיוכל ללוות אותנו ולהפוך את האתגר להזדמנות.
ובחזרה לדבריו של הרב זקס, ההיזון החוזר בין ההורים לילדים, הנפרדות ההכרחית אך הקשר הלא ינותק יש בהם כדי להציע את האופן הנכון לעיסוק בנושאים הפוגשים את כולנו. חברי הקהילה השונים בביה"ס מוזמנים ויוזמנו כולם לעיסוק בנושא "החוסן" בחודשים הקרובים.
פתחנו את הנושא בישיבת המחנכות עם אלחי מארגון "פסיעות" והתייחסנו אליו גם בישיבת המורים המקצועיים.
צוות מחנכות יא ויועצת השכבה לאה לוי משתתפות בימים אלו בהשתלמות בנושא.
תלמידות ט-יא שמעו השבוע את שיחתו המצוינת של צורי דהאן, יו"ר ארגון "פסיעות".
אלחי עתיד להיכנס לכל אחת מכיתות ט-יא לשני מפגשים סדנאיים כהמשך לשיחה וצורי יפגוש קבוצת בנות מהשמינית גם לשיח דומה.
בהמשך יוזמנו ההורים לערב במ"ה עם צורי דהאן.
אנו מאמינות ומקוות כי המפגש של כל קהילת ביה"ס עם הנושא החשוב יתרום להעמקת השיח החינוכי והרגשי הבית ספרי ויעצים את מקורות החוסן של  כולנו בשגרה ובמפתיע.

שבת שלום,
חנה עסיס
Powered by ActiveTrail