ניוזלטר
ידיעון שבועי, שבת פרשת כי תצא, י"ג אלול תשפ"ב 9.9.22
ניוזלטר2
“כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ”  (דברים כב ח)
החסידות רואה בפסוק זה הנחיה לא רק לבניית בית חדש אלא לכל התחלה: לשנה חדשה ולכל התחדשות.
התחלה חדשה מזמנת התרגשות גדולה, התחדשות של כוחות ופעמים רבות נכונות לשינוי. אך התחלה חדשה מלווה גם באתגרים ובחששות. התורה מנחה אותנו לבנות מעקה בבית חדש.
המעקה מסמל את אותה התמיכה והליווי לה אנו נזקקים בדרך החדשה והתורה מדריכה אותנו כי נכון ומתחייב להיתמך כאשר יוצאים לדרך חדשה.
המעקה גם מסמל את הגבול שבין הבית לבין החוץ.
 
תחילת השנה מביאה איתה התרגשות ושמחה , אך כמובן שגם חששות ואתגרים. הדברים נכונים לתלמידות כמו גם לצוות ולהורים.
אנו שוקדות למן היום הראשון על הקמת המעקה ומשתדלות מאוד ללוות את התלמידות בהתחלה החדשה ובצרכים הנלווים לה. המחנכות עסוקות בימים אלו בין השאר, בסבב ראשון של שיחות אישיות ואנו מקוות כי עד לאחר החגים רוב התלמידות יזכו לשיחה ראשונית עם מחנכת הכיתה.
ובמבט רחב יותר על אור תורה – המעקה מסמל את הגבול בין הבית לסביבה החיצונית.
ההוגה החלוצי א”ד גורדון כותב:
"והיה כאשר תבנה לך בית, ושמת לבך לא להרבות בו חדרים וחדרי חדרים, כי אם לזאת תשים כל לבך– כי לא יהיה בו דבר חוצץ בפני המרחב העולמי, בפני החיים העולמיים, כי בשבתך בביתך, בשכבך ובקומך–בכל עת ובכל שעה תהיה כולך בתוך המרחב ההוא, בתוך החיים ההם… "(מתוך “האדם והטבע")
גורדון האמין שלא צריכות להיות שום מחיצות בין הבית לסביבה. דבר לא צריך לחצוץ בפני החיים העולמיים. האדם באשר הוא, אמור להתמזג לחלוטין בהוויה העולמית.
 
אנו עמלות ליצר שפה חינוכית השומרת על גבולות הבית ויחד עם זאת מתקשרת ומתייחסת באופן קבוע לנעשה מחוץ לבית. אנו מאמינות כי ערכי החממה יש בהם לפתח חוסן וכוחות להתנהלות בעולם  שמחוץ לבית ולביה"ס.
ובמילותיה האלמותיות של המשוררת זלדה –

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע 
אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.
 
שבת שלום
חנה עסיס
Powered by ActiveTrail